הסיפור שלנו
Soft Days לא התחילה כעסק. היא התחילה מאלנה.
לפני כמה שנים אלנה שמעה את המילה שאיש אינו מוכן לה: סרטן. סרטן השד. היא התמודדה איתו כמו שהיא מתמודדת עם הכול – חזיתית, ובחן שקשה לבקש ממישהו. הניתוח, הטיפולים, הכול. והיא צלחה את זה. היום הסרטן מאחוריה.
אבל הטיפול שהציל את חייה לא השאיר אותה כשהייתה. הוא הותיר סימנים משלו: כאב עצבי שלא נכבה, וגוף שכואב במקומות שהרפואה מתקשה להגיע אליהם. עם הזמן גם להם היו שמות – נוירופתיה ואחר כך פיברומיאלגיה. מחלות בלתי נראות שהפכו ימים רגילים למשהו שצריך להתכונן אליו.
זה החלק שאנשים לא רואים. יש ימים טובים ויש ימים קשים, ובחלק מהימים הכאב פשוט לא מאפשר לקום מהמיטה. יש מגירה מלאה בכדורים ורשימה ארוכה של טיפולים, והאמת הכנה היא שלא כולם עוזרים. ומעל הכול מרחף הכאב השקט של להיות בלתי-נראית. ”אבל את נראית בסדר.“ ”זה בטח סתם לחץ.“ נאמר למישהי ששרדה משהו עצום ועדיין נלחמת בקרב שאף אחד אחר לא רואה.
בימים הקשים ביותר למדנו מה באמת עוזר. לא מרפא. רק נחמות קטנות ועקשניות: חום על כתפיים כואבות, משהו רך על עיניים עייפות, קצת עדינות בהישג יד. ושוב ושוב שאלנו את אותה שאלה – למה אף אחד לא מייצר את זה ממקום של מי שבאמת מבין?
אז ייצרנו את זה בעצמנו.
”אנחנו לא יכולים לקחת את הכאב. אנחנו יכולים לעשות את היום קצת רך יותר.“
Soft Days היא אוסף של נחמות לאנשים שחיים עם מחלה כרונית וכאב כרוני – לכל מי שעייף בשקט. לעולם לא נבטיח לתקן אתכם, כי אנחנו יודעים שאסור להבטיח הבטחה כזו. מה שאנחנו כן יכולים לעשות הוא להפוך את הימים הכבדים לרכים מעט יותר, ממקום של מי שחיים את זה בעצמם.
אלנה היא הסיבה שכל זה קיים. וזה בשבילה, ובשביל כל מי שעובר יום קשה בגוף שלא משתף פעולה. 💜
— צוות Soft Days